נטילה לפני התפילה
שאלה: רציתי לדעת כמה דברים בקשר לנטילה ידיים קודם התפילה- א- האם צריך נטילה גם לתפילת מנחה וערבית? והאם זה חובה, או רק חומרא בלבד? ומה דינו אם מתפלל מנחה ומיד ערבית, האם גם בזה צריך לחזור ולטול ידיו לכל אחת מהתפילות?
ב- כיצד צריכה נטילה זו להיות, האם צריכה להיעשות ע"י כלי דווקא? וכן האם צריך ליטול ידיו שלוש פעמים בכל צד? ומה הדין אם ידיו נקיות, וכגון שנטל ידיו קודם לכן לסעודה, או לדבר אחר? ג-האם אני צריך לומר גם לאשתי ולבנות הבית שמתפללות בבית שיטלו ידיהן קודם התפילה?
א) חיוב נטילת ידיים קודם כל תפילה: מבואר בשולחן ערוך (סי' צב' סע"ד' ורלג' סע"ב' ובאחרונים שם), שחובה מן הדין ליטול ידיו בכל אחת מן התפילות (שחרית, מנחה, ערבית ומוסף), אמנם כשמתפלל מנחה וערבית סמוך יטול רק לפני מנחה וידאג לשמור ידיו נקיות. וחבל מאד שהרבה אנשים 'מזניחים' נטילה זו ומסתפקים בכך שרואים שידיהם נקיות מטינוף ואינם מקיימים הלכה זו, שהיא מונע גדול שהתפילה תתקבל וחבל.
בדין נטילה זו יש להבחין בין שלושה מצבים:
- 1) שידיו מלוכלכות, דהיינו שנגע במקומות המכוסים שבגופו, או שחיכך בשערות ראשו, שנגע בצואת האף (נזלת), או צואת האוזן, וכן שנגע בכל דבר טינוף, שבזה חייב אף לחזר ולחפש אחר מים לנטילת ידיים (ועי' בשו"ע צב' סע"ד', שאם הולך בדרך ויש מים לפניו עד ד' מילין, שהם בערך כ-4 ק"מ). ואפילו אם יפסיד תפילה בציבור ויצטרך להתפלל יחיד, גם בזה צריך לחזר אחר המים. אמנם אם יעבור זמן תפילה, ינקה ידיו במידי דמנקי, דהיינו שישפשף את ידיו בצרור, או עפר, או כותל, או קורה, או מפה, או בגד קשה משני צדי היד עד הפרק.
- 2) אינו יודע שידיו התלכלכו בוודאות, אך הסיח דעתו מהם וכגון שיצא מביה"כ וכדומה, כמבואר במשנ"ב, שבזה מסמתא יש היסח הדעת, משא"כ שנשאר בבית הכנסת, וכגון בזמן מכירת העליות לפני מוסף, שבזה מסתמא שומר ידיו (מ"ב סק"יח')). ובזה אומר השולחן ערוך (שם סע"ה'), שכיוון שידיו של אדם עסקניות הן ויש סבירות גבוהה שנגע במקומות שיש בהם טינוף ומלמולי זעה, לכן צריך ליטול ידיו, אמנם אם אין מזומנים לפניו מים בביה"כ או לידו, אין צריך לחזר אחרי מים [וכתב המגן אברהם (סק"ג'), שבאופן כזה צריך לנקות ידיו לכל הפחות במידי דמנקי (והסכימו עמו אחרונים רבים. וכתב ההלכה ברורה (אוצרות יוסף סי' ז' עמ' מה') לחוש לדבריהם. ולגר"א א"צ אפ' מידי דמנקי). ויוצא מכל האמור, שאם נטל ידיו בביתו שקם משנתו והסיח דעתו מנטילה זו, וכל שכן שהתלכלכו, או שנגע במקומות המכוסים וכדומה, חייב לחזור וליטול ידיו קודם שמתפלל, וכן כל כיוצא בזה.
- 3) שיודע שידיו נקיות: אף שיודע שידיו נקיות צריך לשוב ולטול ידיו, וכגון שקם מלימוד תורה (ושמר ידיו שלא לגעת במקומות המכוסים), או שרחץ ידיו שלא לשם תפילה (כגון שאכל, או שהתפנה, או מטינוף). והסיבה לכך, שאחד הטעמים לנטילה לתפילה היא, משום 'הכון לקראת אלוקיך ישראל', ולכן צריך כוונה בנטילה דווקא לשם התפילה, ולכן אם נטל ידיו, או רחצם וכיוון שיעלה לו גם לתפילה, מועיל, ובלבד ששמר ידיו מהיסח הדעת בזמן שבינתיים (כל זה ע' ברמ"א רלג' סע"ב', ובמ"ב סק"יח', ובמג"א שם סק"ח', ובהלכה ברורה סי' רלג' ובכה"ח.) אמנם יש המדקדקין ליטול ידיו סמוך דווקא, וכמו הכהנים בבית המקדש, שהיו נוטלים לעבודה דווקא בסמוך. ראה תשובות והנהגות (ח"ג סי' ה'), משנה הלכות (ח"יא סי' סט') וראה בזה פסק"ת צב' ורלג').
ב) האם נטילה זו צריכה להיות על ידי כלי והאם צריך נטילה לסירוגין שלוש פעמים: כתבו הפוסקים, שלכתחילה צריך להקפיד בנטילה זו כמו בנטילת ידיים לסעודה, דהיינו שצריך שתיעשה ע"י כלי, במים הכשרים לנטילה ויטול כל היד עד פרק הזרוע, אמנם לגבי נטילה שלוש פעמים לסירוגין אינו חייב, אלא אם יודע שנגע בהם במקומות המכוסים. ובנטילה זו אין מעכב הניגוב, ולכן אם אין ידו משגת מגבת יכול להתפלל (עי' בזה במ"ב שם ופסק"ת סי' ד' אות ג' וצב' אות ז').
ג) נטילה לנשים: כתבו הפוסקים, שאף הנשים חייבות בנטילה זו (פסק"ת צב' אות ז').
