האם טעית בכתובת?
האם טעית בכתובת? מסופר שהגיע חתן קודם חתונתו לפני הגאון הגר"ש וולבה זצ"ל וביקש את הדרכתו. שאלו הרב – שבידו
אין כמו בבית – בא
אין כמו בבית כשניגשו כמה יועצי נישואין אל הגאון ר' שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל ושאלו אותו היאך הם צריכים לגשת
'עבדו עליך'
'עבדו עליך' התורה מספרת לנו השבוע סיפור עצוב על אותו קורח שסוחף אחריו מאתים וחמישים נשיאי עדה, ויחד איתו קמים
הערות קטנות- יש דבר כזה
הערות קטנות- יש דבר כזה אומרת המשנה (אבות א): "שמעון בן גמליאל אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי
כמים הפנים אל הפנים
כמים הפנים אל הפנים "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"– עוד אחת מאבני היסוד של בנין הבית מונחת כאן,
אני ואת נשנה… את עצמנו!
אני ואת נשנה… את עצמנו! הגאון הקדוש מוילנא זצ"ל כתב בספרו 'אבן שלמה': "עיקר עבודת האדם היא שבירת המידות, ואם
חובה להרגיש לא חייב!
חובה להרגיש לא חייב! אמרו רבותינו (קידושין לא.): "גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה". פשט הדברים, שמעלתו ושכרו של אדם
חילוקי דעות לשם שמים!
חילוקי דעות לשם שמים! במסכת אבות (ה' יז') מובא: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים- סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים- אין
דע מי עומד מולך
דע מי עומד מולך מספר הבעל שם טוב הקדוש, למדתי מהי אהבה משני גויים שיכורים. פעם הגעתי למקום וראיתי שני
הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ
הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ אומר שלמה המלך ע"ה (משלי כה): "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ"–
'שלום הציפור'
'שלום הציפור' "שלוש שלומות הן– נהר, קדירה (סיר) וציפור". ראינו את השלום הנמוך ביותר- 'שלום הנהר', המאפיין קשר רדוד בין
'תרדמה של שטות'.
'תרדמה של שטות'. על הרגע בו הקב"ה בורא את האישה, כותבת התורה: "וַיַּפֵּל ה' אלקים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח
בוא/י נדבר על זה
בוא/י נדבר על זה פסק הלכה של רבנו הרמב"ם, פסק שמשרת קבוע בתוך כל בית יהודי. לא הנהגה והמלצה, אלא
זה לא אתה וגם לא את, זה אני!
זה לא אתה וגם לא את, זה אני! אומרים רבותינו בגמרא (סוטה יז.): "איש ואשה שזכו שכינה ביניהם, לא זכו?
מלחמה ידועה מראש!
מלחמה ידועה מראש! מסופר על זוג שהגיע לקדוש החפץ חיים זצ"ל, ובפיהם שאלה גורלית ועל שאלה גורלית רק הכהן הגדול
תשמור על שלי – אשמור על שלך!
תשמור על שלי – אשמור על שלך! כתוב בפסוק: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר". ובפסוק אחר כתוב: "נֵר ה' נִשְׁמַת
הגעת כבר להחלטה?
הגעת כבר להחלטה? כתוב בפסוק בתהילים: "אֱלֹקים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת". ואומרים חז"ל במדרש, שאותם יחידים שהקב"ה מושיבם
למה הי/וא כז/וה?!
למה הי/וא כז/וה?! אומרים חז"ל (שבת סב.): "נשים עם בפני עצמן"- זו היא עובדה שקבעו חז"ל, שרק ביום שתכניסו לעצמכם
בשביל קרבה – הקרבה!
בשביל קרבה – הקרבה! בפרשיות האחרונות קראנו, שהקב"ה מבקש מעם ישראל לבנות לו בית: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"– הקב"ה
מי אוהב באמת?!
מי אוהב באמת?! הרמח"ל הקדוש בספרו מסילת ישרים (פרק יח' בביאור מדת החסידות) מבאר עבורנו מהי ההוכחה החותכת שאכן נמצאת
חמימות הבית – הבעת רגשות!
חמימות הבית – הבעת רגשות! הזכרנו בעבר – לא פעם ולא פעמיים – את הדמיון בין משכן ה', בית המקדש,
שימת לב – חובה!
שימת לב – חובה! "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים, וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם
כדת משה וישראל – מדוע?
כדת משה וישראל – מדוע? "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל", כך אומר החתן הטרי לכלתו בליל חופתם. ושואלים
: עד שתגיע למקומו – אבל באמת!
: עד שתגיע למקומו – אבל באמת! בימים אלו, ימי ספירת העומר, מנהג ישראל קדושים לעסוק בקריאת פרקי אבות, זה
מרחק תגובה!
מרחק תגובה! שלמה המלך אומר (משלי טו' טו'): "כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים וְטֽוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִֽיד"– ורבותינו בגמרא (סנהדרין קא:)
כל נותן זקוק למקבלת!
כל נותן זקוק למקבלת! אומרים רבותינו במדרש: "אמר הקב"ה לישראל כל מה שבראתי, בראתי זוגות- שמים וארץ, חמה ולבנה, אדם
הכי פשוט להיות פשוט!
הכי פשוט להיות פשוט! אומרת הגמרא (פסחים קיד.): "אכול בצל ושב בצל ולא תאכל אווזים ותרנגולים ויהא לבך רודף עליך"–
לשמוע, ללמוד, לעשות ולקיים!
לשמוע, ללמוד, לעשות ולקיים! אמרו רבותינו ז"ל: "כל שמעשיו מרובים מחכמתו- חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו- אין חכמתו מתקיימת".
דרך השחור שבעין…
דרך השחור שבעין… מובא במדרש: "אמר ר' יוחנן: 'העין הזו לבנה ושחור באמצע, מהיכן היה צריך לראות, לא מתוך הלבן?
לא מחפש\ת אשמים!
לא מחפש\ת אשמים! "כָּל דַּרְכֵי אִישׁ זַךְ בְּעֵינָיו…"– בפסוק זה אומר שלמה המלך, שטבע האדם תמיד להלך עם מחשבה בראש:
יגעת ומצאת תאמין
יגעת ומצאת תאמין אומרים רבותינו בגמרא (מגילה ו:): "אמר ר' יצחק, אם יאמר לך אדם, יגעתי ולא מצאתי- אל תאמין,
לא שווה לחיות בהשוואות!
לא שווה לחיות בהשוואות! "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"– את המילים הללו, שאמר בלעם הרשע, נקרא השבוע בפרשת השבוע.
מעשה אבות סימן לבנים!
מעשה אבות סימן לבנים! "מעשה אבות סימן לבנים"– על המשפט הזה כתב ר' ירוחם: שאנשים חושבים שזה רק סימן בעלמא,
להחיות חיים!
להחיות חיים! אומר הזוהר הקדוש (תזריע מו:): "כְּמָה דְּעוֹנְשָׁא דְּהַאי בַּר נָשׁ בְּגִין מִלָּה בִּישָׁא. כַּךְ עוֹנְשֵׁיהּ בְּגִין מִלָּה טָבָא,
עבודת המידות? חובה!
עבודת המידות? חובה! אנו נמצאים בין כסה לעשור, עשרת ימי תשובה ו'שבת שובה', עם ישראל פונה לקב"ה: "חטאנו לפניך רחם
– כל הרוצה להיכנס?!
– כל הרוצה להיכנס?! אנו מתקרבים לחג החנוכה, וצריכים אנו קצת להתבונן ולראות מה רוצה מאיתנו השי"ת בחג הקדוש הזה…
להתפרנס בכבוד?
להתפרנס בכבוד? אומרים רבותינו בגמרא (פסחים נ:): "המצפה לשכר אשתו אינו רואה סימן ברכה לעולם"- אומרים חז"ל, שאדם אשר יחכה
עצלות וזריזות
על עצלות וזריזות "בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וּבְשִׁפְלוּת יָדַיִם יִדְלֹף הַבָּיִת" (קהלת י,יח)– מסבירים המפרשים את דברי שלמה המלך, שהסיבה לקריסת
"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו"
"אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" אמרו חז"ל בגמרא (סנהדרין נב:): "תלמיד חכם בפני עם הארץ למה הוא דומה? בתחילה דומה
נוח לשמים ונוח לבריות!
נוח לשמים ונוח לבריות! "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"- שמגיע ר' יעקב
"עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ"
"עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ" למה התכוון דוד המלך באמרו: "אֱמוּנִים נֹצֵר ה"? מי הם אותם אמונים שה' שומר עליהם? ולמה התכוון
האם יש קשר בין שלום בית לסיר בישול?
מובא בגמרא (ברכות נו:): "שלוש שלומות הן: נהר, קדרה (סיר) וציפור– והרואה אחד מאלו בחלומו יצפה לשלום". ורבותינו בעלי המוסר
פגישה בין הבעל לאישה
פגישה בין הבעל לאישה התורה מספרת שכאשר שרה ואברהם מגיעים למקומו של אבימלך, שרה אישה נאה מאד ולכן אברהם מפחד