מכונת אמת ושמה: מבשרך לא תתעלם! אומר הנביא (ישעיהו נח'): "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם… הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה

מנהיגות הבית– מושל או מלך?! אומר הגאון הקדוש מוילנא, יש שני סוגי מנהיגים- 'מושל' ו'מלך', והמרחק ביניהם הוא כמרחק מזרח

בשר מבשרי! התורה מספרת על המפגש הראשון בין אדם לחווה לאחר שבראה הקב"ה מצלעו: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי

והלכת בדרכיו! אומר הפסוק: "אַחֲרֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ". ושואלים חז"ל, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר השכינה? כיצד אפשר ללכת

כולם בצד אחד! התורה מצווה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ"– ודרש חכם אחד בדרך מליצה,

זהירות אדישות! ישנה תכונה שמאד מפריעה להרבה נשים אצל בעליהן. אצל חלקן זה מפריע הרבה עד כדי גרימת חיכוכים וריבים,

אדישות או יישוב הדעת? אומר שלמה המלך: "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב". ובעלי המוסר אומרים (ראה

הכל תלוי בלב והלב תלוי בכיס והכיס תלוי בכם! הגמרא אומרת (ירוש' תרומות): 'הכל תלוי בלב והלב תלוי בכיס'. ואומרים

גינוני מלכות אני רואה בו!' על פסוקו של שלמה המלך: 'אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן', דורשים רבותינו בגמרא (עירובין נד:): 'זו

 לקנות שלום בית 'קמצנות'. נדגיש ונאמר, שאין עסקנו בבעל שאינו מוכן לתת לאשתו כלום וסוגר את כספו בכיסו עם מנעול

סבלנות ! כתב הרב וולבה זצ"ל: "המידה הנושאת את כל הבית היא הסבלנות… הסבלן דומה לאדם הנושא משא כבד, ואף

כאן גרים בכיף משפחת- ללא צעקות! רבותינו בגמרא (סוטה מט.) הביאו לנו סימנים כיצד נזהה את דורו של המשיח, אחד

אין כמוה בעולם  אמרו חז"ל: "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו", ולכן חובה שהיא זכות לכל בעל ללכת בדרך זו ולחפש

רוצה להוכיח – ילמד לאהוב! מצווה אותנו התורה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"– אדם הרואה את חברו עושה דבר שלא כהוגן

 גם שיחה זו אומנות! אמרו רבותינו בגמרא (קידושין מט:): "עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם מהם נטלו תשעה נשים"– נשים

 תעודת מנהיג – למי? מובא בחז"ל (שמות רבה ב,ב) מה הוא מבחן הקבלה שמעמיד ה' למנהיג, אומרים רבותינו: "כשהיה משה

תכשיט הנשמה! חז"ל במשנה (סוף מסכת סוטה), מציגים לפנינו מה הוא ה'סולם' אותו צריך היהודי לטפס כדי להימנות בכלל עובדי

 ברכה או קללה? אומר דוד המלך ע"ה (תהילים קכח,ב): "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ"– ולומדים רבותינו את פסוק

מרפא לשון עץ חיים כותב לנו שלמה המלך (משלי טו' ד'): "מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ"- ומפרשים

נבין את הדברים ע"י סיפור. מספר הרב גלינסקי זצ"ל, שפעם אחת שכשעלה למונית, בהיכנסו אליה, ראה שמודבקת על השמשה מדבקה

ניכרים דברי אמת! על שמשון ודלילה שמעתם? שמשון היה אותו נזיר שנתן לו הקב"ה גבורה וכוח שלא היו לשום אדם

בימי הנעורים לומדים לדבר– בימי הזקנה לומדים לשתוק. אומרים רבותינו בגמרא (חולין פט.): "מהי אומנותו של אדם בעולם הזה? שישים

נאה דורש נאה מקיים! אומרים רבותינו בגמרא (חגיגה יד:): 'יש נאה דורש אך אינו מקיים ויש נאה דורש נאה מקיים!'–

 'עד שאמלך באישתי' הגמרא מספרת, שכשהציעו לרבי אלעזר בן עזריה את תפקיד ראש הישיבה, תפקיד מכובד עם התנאים הטובים ביותר,

וּבחרת בחיים "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה"- במדרש מובא משל, משל שבא להמחיש לנו קצת למה התכוון משה

 בעל שמח אומרים רבותינו בגמרא (קידושין לד:): "אמר אביי, אישה בעלה משמחה!"– רבותינו מלמדים אותנו, שה'סטטוס' של האישה תלוי בבעל,

מי קודם למי? פסק השולחן ערוך בהלכות צדקה (יו"ד רנג' סע"ג'): "עניי ביתו קודמים לעניי עירו ועניי עירו קודמים לעניי

בשיחה הקודמת דיברנו על שלום הקדירה ועל המחויבות של הבעל והאישה להשקות ולטפח את שלום הבית ולא להיסחף אחר השגרה.ובאותו

אומרים רבותינו בגמרא: "ראשונים שנתגלה עוונם– נתגלה קיצם, אחרונים שלא נתגלה עוונם– לא נתגלה קיצם". כוונת רבותינו היא על בית

 אדישות או יישוב הדעת? אומר שלמה המלך: "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב". ובעלי המוסר אומרים (ראה

חז"ל הקדושים אומרים: "שלושה שחייהם אינם חיים… והרתחנים" – שלוש תכונות בנפשו של אדם, שאם לא ישים להם סוף לא

ניקח מחג הפורים קצת מוסר לבנין ביתנו. המגילה פותחת בפסוק: "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע

אמרו רבותינו במדרש (בראשית רבה): "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו, רבי יוחנן אמר זו אשתו שנאמר אויבי

אתה לא פטור…! התורה מספרת שהיה אחד שקראו לו קרח ,אדם שקם לחלוק על התורה ,לחלוק על משה ר'.ואחד כזה

התלמוד מספר על רבי אבא ,ששאל את רבי יהודה הנשיא שאלה שאינה קשורה לנושא השיעור, אמר לו רבי חייא לרבי