"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל".
משה רבינו ע"ה קודם פטירתו, מוסר לעם ישראל את דרשתו האחרונה "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא"- ודרשו חז"ל: "אמר להם משה, היום מלאו ימי ושנותי"- זה היום האחרון שנשאר לי לחיות. ואומר רשב"י בזוהר הקדוש, שרק באותו היום ידע משה על מותו, רק באותו יום גילו למשה שהוא עוזב.
עמד משה בדמעות ואמר להם: "אני רוצה שתדעו כמה העולם הזה חולף, כמה אף אחד לא מחוסן. אני הייתי הכי מקושר לקב"ה, ועם כל הקשרים שלי לא גילו לי מתי אני מחזיר את הנשמה, לא גילו לי מתי אני מחזיר ציוד, אפילו פרוטקציה קטנה להישאר עוד קצת לא קיבלתי. אומר המדרש, זה האיש משה שאתמול היה עולה לרקיע ונלחם עם המלאכים, אומר למלאכים תהיו בשקט, והיום רוצה לעבור את הירדן ואינו יכול, מבקש עזרה- תן לי יד בבקשה. אותו אחד שאתמול מלאך היה רואה אותו והיה זז לצד, אחד שאמרו עליו חז"ל שבא פעם באלף דור, נשמה כזאת יורדת פעם אחת לעולם, שבזכותו ירד המן, אנשים היה להם אוכל במקרר בזכותו, ומגיע זמן שגם הוא אומר "לא אוכל עוד לצאת ולבוא"– די אני עייף אין לי כוח.
בשעות האלו זה המוסר הכי גדול שנתן משה לעם ישראל, "תסתכלו עלי ותזכרו- אדם בא לעולם וידיו קמוצות, ילד יוצא מהבטן של אמו מניחים אותו באינקובאטור הידיים שלו סגורות חזק- רוצה לכבוש את העולם, עלי העולם הזה לא יעבוד, אך כשנפטר מן העולם ידיו פתוחות, בחדר הטהרה הידיים פתוחות, העולם עייף גם אותו, גם הידיים "הרימו ידיים". אומר משה לעם ישראל, שלא תשכחו את התמונה הזאת כל החיים שלכם, כולם בסוף ירימו ידיים. מסיים המדרש, הודיעו לו משמים למשה שנשאר לו חצי רגע לחיות, מיד נטל שתי ידיו והניחן על לבו ואמר לישראל: 'ראו אחריתו של בשר ודם'.
ר' נחמן מברסלב זצ"ל היה אומר: "העולם הזה למה דומה? לאדם שהיה מהלך בדרך עם יד סגורה. שאל אותו מישהו ברחוב: 'מה יש לך בתוך היד?'. הוא לא רצה להראות לו, והיה הולך אחריו לראות מה יש לו ביד. ראה אותם עוד מישהו ושאל: 'למה אתה הולך אחריו?'. אמר לו: 'יש לו משהו מיוחד ביד, חייבים לראות מה זה' וגם השני היה הולך אחריו, וכך גם השלישי והרביעי, עד שסחף אחריו אותו האיש את ההמון. ולבסוף, לאחר שהתעייפו, הוא פתח את היד אך לא היה בתוכה כלום, היא הייתה ריקה". הם התעייפו כל הדרך ולא ידעו שהם רצים אחרי קופסא ריקה.
אומר ר' נחמן: "כך העולם רצים כל ימיהם אחרי העולם הזה, רצים ורצים ובסוף מסתכלים מה יש להם ביד והם מוצאים קופסא ריקה, הרכב החדש אחרי חודש כבר לא מדבר אליו (אך את התשלומים צריך להמשיך ולשלם), וכל אדם שאתה שואל אותו אחרי שנים מה היית רוצה, הוא עונה "רק בריאות". כולם מתעייפים, רק העולם הזה לא מתעייף!
ומספרים על הגאון בעל הנודע ביהודה, שניגשו אליו שני אנשים לדין תורה על חלקת אדמה. זה אומר האדמה שלי וזה אומר האדמה שלי. עד שהגיעו לקטטות ומריבות ויצאו מכליהם.
הסתכל עליהם הנודע ביהודה וראה איך פרצופיהם אדומים מרוב כעס, אמר להם: 'תנו לי כמה דקות, אני אשאל את האדמה מה היא אומרת, למי היא באמת שייכת'. הם ידעו שהגאון הנודע ביהודה הוא איש מופת ורוח אלוקים מדברת מתוך גרונו, ולכן הסכימו לכל מה שיגיד הרב. הניח הרב את ראשו על האדמה כמה רגעים, נענע בראש, קם ואמר להם: 'אתה טוען שהאדמה שלך ואתה טוען שהאדמה שלך, אך ממש מחילה משניכם, האדמה אומרת ששניכם שלה ואני מאמין לה'.
הלוואי רבותיי, הלוואי שנדע מה עיקר ומה טפל, שנזכור בשביל מה ברא ה' כל כך הרבה פרצופים שיסתובבו בעולם, למה יש כאב שיניים? למה יש כאבי בטן? למה יש צער גידול בנים? למה יש מעוכבי שידוך? למה יש חשוכי בנים? שנזכור שזה עולם התמורות! עולם של ניסיונות!
שזה הפרוזדור, שאנחנו רק במעבר, שכאן זה לא הכתובת, שנזכור את מה שאומר רשב"י בזוהר: "שכל נשמה לפני שירדה לעולם היא התחננה לא לרדת, כי היא לא רוצה להתלכלך. והקב"ה משכנע אותה, את תרדי, ויהי רצון שתחזרי נקייה! וכמו שהתלמוד מספר על ר' אבהו, גדולם של ישראל, שקודם פטירתו הוא ביקש את תדפיסי הבנק שלו. ילדיו לא הבינו מה אבא רוצה לעשות איתם, וכי בשעות כאלו זה מה שמעניין את אבא? כמה כסף יש לו בעובר ושב? אך אחר כמה רגעים הם הבינו, הוא בדק כמה הוראות קבע לגמחי"ם יש לו, כמה עזרה לעניים, כמה תורה הוא מחזיק. אם הוא דאג לקפה ולתה שיהיה בכולל. אם היה אכפת לו שיש אנשים שאין להם כסף למחברות וספרים. וכשהוא ראה שזה לא מספיק מה שהוא נתן (לפי הבנתו כיוון שהיה חסיד), עמד ואמר: "יש לי מזוודה קלה מאוד לדרך מאוד ארוכה, לא הכנתי מספיק צידה לדרך" עמד והפקיר חצי ממונו לצדקה- מכר את הבית שלו לצדקה.
זה מה שהוא חיפש בשעות האחרונות "מה המספר טלפון של 'יד עזרה ושולמית', וגם תבדקו לי אם יש אברכים שאין להם חליפות לחג". אלו הדקות האחרונות של צדיק. ה' יזכנו שיתברר ויתאמת אצלנו מה חובתנו בעולמנו, וניחתם כולנו עם כל בית ישראל לחיים טובים ולשלום אכי"ר.
אפרים שרבני
