בשיחה הקודמת דיברנו על שלום הקדירה ועל המחויבות של הבעל והאישה להשקות ולטפח את שלום הבית ולא להיסחף אחר השגרה.ובאותו עניין נוסיף עוד דבר שמחייה את חיי הנישואין, אשר הוא חובה קדושה על הבעל ליישמו: אומרים רבותינו, "אשה, בעלה משמחה"-
אנחנו בפתחו של חג הסוכות, וכל יהודי מצווה לשמוח כל ימי החג, ומה עם אשתו? על זה אמרו רבותינו 'בעלה משמחה', דע לך בעל יקר, רבותינו ממשילים את האישה לירח ואת הבעל לשמש, הירח אין לו כלום מעצמו, אין לו אפילו טיפת אור, אם כך, אז איך הוא מואר כל כך בלילה? אלא השמש מאירה אותו! כל לילה שאתה רואה את הירח זוהר תדע, זה לא הוא זו השמש מקרינה עליו, בלעדיה לא היינו רואים שהוא קיים בכלל, וכך גם האישה, כל האור והשמחה שלה הוא מבעלה, אין בן אדם או דבר בעולם שיכול לשמח אותה יותר ממך… השמחה שלה תלויה בעיקר בך!
ופסק השולחן ערוך הלכה (תקכט' סע"ב'): "חייב אדם להיות שמח וטוב לב ברגל (בחג) הוא ואשתו ובניו. נשים, כיצד משמחן? קונה להן בגדים ותכשיטים כפי ממונו…" (אז מי שלא הספיק לקנות…). וכבר התבטא הגאון ר' ברוך גריינימן: 'בעלים לא מבינים מה בעצם מביעה המתנה בתוך רגשותיה של האישה. הם אומרים, 'חבל על הכסף לקנות פרחים, אחרי כמה ימים גם ככה נובלים ומושלכים באשפה', זו הסתכלות שכלית של גבר,
אך צריך לדעת, אישה לא עושה את החשבונות האלו, הפרחים נובלים, אבל בלב שלה הם פורחים, כי אישה כולה רגש ואין זה בהשגת הגבר'– המטרה של המתנה היא להראות לאישה אות של אכפתיות והערכה, ואמרו רבותינו, שיש אדם שיתן לאביו בשר שמן ואוכל משובח ובכל זאת יירש גיהנם, ויש מי שיביא לאבא שלו לחם עם ממרח שוקולד ויירש גן עדן, מה ההבדל ביניהם? ההבדל הוא בנתינה, זה לא מה נותנים, אלא איך נותנים, גם בעל שנותן מתנה לאשתו זה לא מה הוא נותן, זה איך הוא נותן.
סיפר לי אברך אחד, שלאשתו היה יום הולדת, וקנה לה כנהוג היום מתנה, ואף כתב לה מכתב (ובו הביע את הערכתו אליה, תודתו וכו'). בהשגחת הבורא יצא שבתחילה אשתו קיבלה את המתנה בצורה יבשה ללא המכתב, ורק לאחר כמה שעות את המכתב, כאן הבעל קיבל שיעור ב'נפש האישה'- המתנה שקנה גררה אחריה תגובות שמחה רגילות ביותר, בעוד המכתב גרר אחריו בכי גדול של התרגשות…
מכתב שעולה עשר אגורות שווה כמו עשר מתנות יקרות, מכתב עם הלב של הבעל בתוכו עושה מה שעשרות מתנות לא עושות, ואת זה חז"ל סיכמו במשפט אחד: "אישה נקנית בפרוטה ובשווה פרוטה"- לא צריך לקנות דברים יקרים. הרב מאיר חדש זצ"ל, היה מורה לאברכים: 'שאתם חוזרים מהכולל, מדי פעם תיקנו לאישה דבר מה שהיא אוהבת (שוקולד וכדו')'. ה' יזכנו,
